<h1>אהל מועד שער הפסח דרך א'</h1>
<h2>דף ב.</h2>
אור לארבעה עשר שהוא ליל י"ד בודקין את החמץ לאור הנר. והטעם כדי לבערו מן העולם והכל חייבין בבדיקת חמץ א' אנשים וא' נשים.
אע"פ שמן התורה אדם יוצא בביטול לבד או בביעור לבד תקנת חכמים הוא שיעשה הביעור במעשה ואפי' ביטל בתחילה והטעם כדי שלא יבא לאוכלו.
<h2>דף ד.</h2>
ומקדימין לבדוק עם אור היום כדי שלא יתרשלו או שלא ישכחו וכן אמרו רבותי' האי צורבא מרבנן לא לפתח בעידניה פי' שלא יתחיל ללמוד באורתא דתליסר נגהי ארביסר דילמא משכי ליה שמעתתא ואתא לאמנועי ממצוה ואם לענין ת"ת אמרו ק"ו לשאר מלאכות ולמה הוצרכו להקדים ולבדוק בלילה משום שהיא שעה שבני אדם מצוין בבתיהם ואור הנר יפה לבדיקה. הבא להקדים ולבדוק ביום י"ג לאור הנר מונעין אותו לפי שהנר כוהה ביום ואפי' מבואות האפלים מצותן בלילה לאור הנר.
המשכיר בית לחבירו וקנאו בכסף או בשטר או בחזקה ששכירות נקנה כעין קנייה גמורה בא' מהם הכל תלוי במסירת המפתח לענין בדיקת חמץ אם עד שלא מסר לו המפתח חל י"ד על המשכיר לבדוק ואם משמסר לו המפתח חל י"ד על השוכר לבדוק.
<h2>דף ד:</h2>
אע"פ שמן התורה אדם יוצא בביטול לבד או בביעור לבד תקנת חכמים הוא שיעשה הביעור במעשה ואפי' ביטל בתחילה והטעם כדי שלא יבא לאוכלו.
המשכיר בית לחבירו סתם בי"ד חזקתו בדוק היה מוחזק המשכיר שלא בדק ואמרו נשים ועבדים וקטנים שיש בהם דעת לבדוק אנו בדקנוהו הרי אלו נאמנין ואהר"א אומר דאפילו במילתא שהיא מדאורייתא סומכין על הנשים וזהו שסומכין עליהם בניקור הבשר ובמליחה ובבדיק' ירקות שהוחזקו בתולעי' אבל גבי עדות אין סומכין על עדותן במקום דאתחזק איסור תורה אבל בדרבנן המנוהו והכא לא אמרי אנן בדקניה אלא בדיק ליה מאן דהוא ונאמנין. המשכיר בית לחבירו בחזקת בדוק ומצאו שאינו בדוק אינו מקח טעות.
<h2>דף ה:</h2>
וישראל המפקיד חמץ אצל חבירו הנפקד זקוק לבער.
<h2>דף ו.</h2>
המפרש מן היבשה לים והיוצא בשיירה מן הישוב למדברות והניח ביתו נעול ואין אדם דר שם אם קודם לפסח שלשים יום אין זקוק לבער ולבדוק ואם דעתו לחזור בתוך הפסח או קודם הפסח צריך לבדוק קודם שיצא. והמפרש והיוצא בשיירה תוך שלשים יום אפי' אין דעתו לחזור עד לאחר הפסח זקוק לבער ולבדוק וכן העושה ביתו אוצר תוך שלשים יום צריך לבדוק ולבער עד שלא יעשנו אוצר קודם שלשים יום אם אין דעתו לפנותו קודם הפסח או בימי הפסח א"צ לבדוק ובפסח אינו עובר אם יש שם חמץ שהרי הוא כחמץ שנפלה עליו מפולת והוא כמבוער ומ"מ כשיגיע שעת הביעור צריך שיבטלנו בכל מקום שהוא וכל אלו דאמרי' שצריכין לעשות בדיקה מברכין אע"פ שרחוקים מן הפסח ואותם שא"צ בדיקה כשיגיע זמן איסור חמץ צריך לבטלו וכשהן מבטלין מברכין על ביטול חמץ ודוקא על ודאי אבל על הספק לא יברך על הביטול.
<h2>דף ז.</h2>
הבודק צריך שיברך מיד קודם שיתחיל לבדוק מפני שהוא התחלת המצוה. ואינו ממתין לברך על הביעור אעפ"י שהביעור עיקר ואפי' יש לו בתים הרבה לבדוק אינו מברך אלא אחת מאי מברך על ביעור חמץ ולא נהגו לברך שהחיינו. ואינו רשאי לדבר אחר שיתחיל לבדוק ולברך זולת לצורך הבדיקה ואם סח קודם שיתחיל לבדוק צריך לחזור ולברך והכל נהגו להחמיר שלא לדבר עד שיגמור הבדיקה ויבטל וכ"כ רה"ג ירושה היא מאבות שלא יסיח עד שיגמור ויבטל.
<h2>דף ח.</h2>
מי ששכח ולא בדק באור י"ד בודק ביום י"ד לאור הנר אבל לא לאור החמה ולא לאור האבוקה דחיפוש בנר עדיף ואע"פ שהנר כוהה ביום יפה הוא לבדיקה מאור החמה. אכסדרה שאורה מרובה אינה צריכה נר והילכך אם רצה לבדוק אותה בי"ג הרשות בידו.
בהכ"נ ובהמ"ד צריכין בדיקה.
כל הכלים וכל מקום שדרך להכניס שם חמץ צריך בדיקה ושאין מכניסין בו א"צ בדיקה. חצר שספק הוא אם יש שם חמץ א"צ לבדוק באמצע חצר אם העורבים מצוים שם. היה יודע שיש חמץ בחצר אע"פ שעופות מצוין שם צריך לבדוק אפי' באמצע חצר חורי הבית העליונים והתחתונים א"צ בדיקה אלא א"כ ידוע שיש שם חמץ אבל אמצעיים צריכים בדיקה אא"כ יודע בודאי שלא הכניס שם חמץ. [ע"ב] חור שבין יהודי לארמאי היכא דאיכא סכנה אינו בודק כלל ואם אין שם סכנה בודק עד מקום שידו מגעת והשאר מבטלו בלבו [ע"א] חור שבין יהודי לחברו כל א' בודק עד מקום שידו מגעת ודיו ואם ידוע שיש שם חמץ צריך לבערו. גג היציע ורפת בקר ולול של תרנגולים ומתבן ואוצרות תבואה ואוצרות שכר ואוצרות יין כשאין מסתפק מהם ובית דגים גדולים א"צ בדיקה. בית העצים ובית השעוה צריכין בדיקה. עכשיו שאנו מדליקין בשמן, האוצרות דינן כדין בית השעוה בית המלח ובית התמרים ובית המורייס צריכין בדיקה וכן הדין בכל כיוצא באלו שסתמן שמכניסין בו חמץ ואם ידוע בודאי שלא הכניס שם חמץ א"צ בדיקה.
<h2>דף ט.</h2>
אין חוששין שמא גררה חולדה מבית לבית וממקום למקום ואפי' במקום שיש חולדה. [ע"ב] מי שבדק וראה חולדה שנטלה חמץ בפיה ונכנסה בבית בדוק או שהניח עשר ומצא תשע צריך לחזור ולבדוק.
<h2>דף י.</h2>
אע"פ שס"ס מותר בכל מקום בבדיקת חמץ החמירו ואפי' בתרי ספיקי צריך לבדוק אא"כ הוי חד מינייהו ספק עיולי ובספק על לחודיה אהר"א אומ' שיש להקל בו אא"כ הוי בדידיה ספק (אחד) [אחר].
<h2>דף י:</h2>
בדק ואח"כ ראה עכבר או תינוק נכנס לבית וככר בידו ונכנס אחריו ומצא פירורין אם אין בפירורין כדי כל אותו ככר תינוק ועכבר שוין הם וצריך לבדוק כל הבית עד שימצא אותו פת שנטל העכבר ואם היו הפירורין כשיעו' כל הככר בתינוק שדרכו לפרר כל ככרו א"צ בדיקה ובעכבר שאין דרכו לפרר כל ככרו צריך בדיקה וכן דעת הרמב"ן ויש מתירין בתינוק שאם לא מצא פירורין כלל א"צ בדיקה.
כזית חמץ בשמי קורה מביא סולם ומורידו שמא יפול משם וכן אם יודע שיש חמץ בבור צריך להעלותו.
מי שלא בדק באור י"ד יבדוק בחש"מ לא בדק בתוך המועד יבדוק לאחר המועד ופי' הגאון ר"י בתוך המועד ולאחר המועד בתוך הפסח ולאחר הפסח אם בודק אינו מברך ולגרסת רש"י לאחר הפסח א"צ לבדוק.
<h2>דף יג.</h2>
וישראל המפקיד חמץ אצל חבירו הנפקד זקוק לבער.
